<h1>שו"ת הרשב"א ח"ה סימן קפ"ה</h1>
<h2>דף ח:</h2>
וששאלתם הא דאמרינן [חגיגה ט"ו ע"ב] אשכחיה שמואל לרב יהודה דתלי וקאי בעיבורא דדשא וקא בכי אמר ליה שיננא אמאי קא בכית אמר ליה מי זוטר מאי דכתיב בהו איה סופר איה שוקל, ובסופא אמר רבי אמי ארבע מאה בעיי בעו דואג ואחיתופל במגדל הפורח באויר וכו', מאי ניהו מגדל הפורח באויר. תשובה מגדל זה של [עץ הוא ולא של] בנין, כאותה ששנינו [ערובין ל"ד ע"ב] נתנו במגדל ונעל בפניו ואבד המפתח הרי זה עירוב וכו' ואמרינן עלה [ל"ה ע"א] רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו הכא במגדל של עץ עסקינן ובאין בנין וסתירה בכלים קמיפלגי מר סבר כלי ואין בנין וסתירה בכלים ומר סבר אהל הוא ובפלוגתא דהני תנאי דתניא הקיש על הדלת וכו'. וזה שהיו דואג ואחיתופל מוציאים ענפים ושאלות במגדל, כגון חלוקות אלו של רבה ורב יוסף לענין אהל הוא או כלי הוא והיסטו ורעדה שמחמת כחו. וזה אשר נאמרה כי הוא פורח באויר, דבר שאינו מצוי אלא בתורת מעשה נס הוא או בשם, או כמו שמעמידין את הברזל באבן השואבת הנקראת מגניט"ה וגם כן נקראת קאלאמיט"ה, כדאמרינן [סנהדרין ק"ז ע"ב] אבן שואבת תלה לה (למיטת) [לחטאת] ירבעם והעמידה בין הארץ ובין הרקיע, אף (כי) [כן] יכול להעמיד מגדל של עץ שמחפה את עציו בברזל ותולה כנגדן אבנים שואבות ונמצא עומד באויר, אי נמי בשם המפורש כדאמרינן בבכורות [ח' ע"ב] משום רבי יהושע בן חנניא אמר שם וסליק באויר העולם. וכן דרך לשון חכמים על דבר שהוא עומד באויר העולם שלא על העמוד ולא תלוי בחוט ולא על שלשלת אומרים פורח באויר, ומניין שכן שנינו [חגיגה י' ע"א] היתר נדרים פורחים באויר ואין להם על מה שיסמוכו, כלומר שעומדים באויר כשאין תלוים בכלום, ובסופא שנינו שם הלכות שבת חגיגות ומעילות כהררין התלויין בשערה. הרי דימה את אלו כהרים גדולים כענין שכתוב [דברים ח'] ומהרריה תחצוב נחשת שתלויין בנימא של שער, ודימה לראשונים כפורחין באויר כלומר שאין להם על מה לסמוך אפילו מסמך קטן. וכן הוא זה המגדל הפורח באויר. ומשנה שלימה שנינו ברפ"ד דאהלות מגדל העומד באויר טומאה בתוכו כלים שבעוביו טהורין וכו', והרי מפורש כי יש הפרש בינו לבין הארץ ובינו לבין הכותלים ובינו לבין הקורות והוא עומד באויר הבית כעוף הפורח. ואלו העיקרים שבמשנתנו יש להם ענפים וענפי ענפים שיכולין בהם דואג ואחיתופל להוציא מהם כמה שאלות. ועל הא דאמרינן אמר רבי אמי ארבע מאה בעיי בעו דואג ואחיתופל במגדל הפורח באויר, אמרינן [סנהדרין ק"ו ע"ב] אמר רבה גברוותא למיבעא בעיי והא בשני דרב יהודה וכו'.
